במאה ה-18 כבר היו זמינות שיטות ליצירת רשמים והכנת דגמים. באותה תקופה רופאי שיניים פיתחו חומרי התרשמות רבים כמו אימפרגום, סיליקון עיבוי/תוספת, אגר, אלגינט וכו'. אבל יצירת רושם נראית מועדת לטעויות ועדיין לא נוחה למטופלים וגוזלת זמן לרופאי השיניים. כדי להתגבר על מגבלות אלו, התפתחו סורקים דיגיטליים תוך-אורליים כחלופה להתרשמות המסורתית.

הופעתם של סורקים תוך-אורליים עלתה במקביל לפיתוח טכנולוגיית CAD/CAM, והביאה יתרונות רבים למתרגלים. בשנות ה-70, הרעיון של עיצוב בעזרת מחשב/ייצור בעזרת מחשב (CAD/CAM) הוצג לראשונה ביישומי שיניים על ידי ד"ר פרנסואה דורט. עד 1985, הסורק התוך-אורלי הראשון הפך זמין מסחרית, המשמש את המעבדות לייצור שחזורים מדויקים. עם הצגת הסורק הדיגיטלי הראשון, הוצעה לרפואת שיניים אלטרנטיבה מרגשת לרשמים קונבנציונליים. למרות שהסורקים של שנות ה-80 רחוקים מהגרסאות המודרניות בהן אנו משתמשים כיום, הטכנולוגיה הדיגיטלית המשיכה להתפתח בעשור האחרון, ויצרה סורקים מהירים, מדויקים וקטנים יותר מאי פעם.

כיום, סורקים תוך-אורליים וטכנולוגיית CAD/CAM מציעים תכנון טיפול קל יותר, זרימת עבודה אינטואיטיבית יותר, עקומות למידה מפושטות, קבלת מקרים משופרת, מפיקים תוצאות מדויקות יותר ומרחיבים את סוגי הטיפולים הזמינים. לא פלא שיותר ויותר מרפאות שיניים מבינות את הצורך להיכנס לעולם הדיגיטלי - העתיד של רפואת השיניים.